אחרי שכל מה שאפשר להציל יצא מהרכב, נשאר גוף מתכת. מה קורה למתכות מרכב אחרי פירוק? הן נגרסות לחתיכות קטנות, ממיינים אותן לפי סוג בעזרת מגנטים, ומוכרים אותן כחומר גלם לתעשייה. הפלדה חוזרת להתכה והופכת למוצרי מתכת חדשים, האלומיניום והנחושת עוברים מסלול משלהם, ומה שאינו מתכת מקבל טיפול בנפרד.
זה פשוט לכאורה. בפועל זו תעשייה שלמה עם ציוד כבד ושלבים מדויקים.
הרכב שמגיע לגריסה כבר לא דומה לרכב. הוציאו ממנו את הנוזלים, את המצבר, את הצמיגים ואת כל החלקים שיכולים לחזור לשימוש, כפי שמתואר במדריך על חלפים מרכב מפורק.
מה שנותר הוא בעיקר מרכב, שלדה, קורות, פחים ושרידי חיווט. גוש שרובו פלדה עם כמויות קטנות של מתכות אחרות שמעורבבות בתוכו.
בשלב הזה כבר אין הבדל בין רכב יוקרה לרכב משפחתי ותיק. שניהם גוש מתכת. הכול כבר יצא. כל מה שהיה מיוחד בכל אחד מהם, המנוע, האלקטרוניקה, הריפודים והפנסים, כבר יצא ונשלח למקומות אחרים לגמרי. ומה שנשאר נמדד לפי חומר ולא לפי שם.
הרכב עומד ותופס מקום?
שלחו מספר רכב וקבלו הצעה עכשיו.
גופי הרכב נדחסים כדי שאפשר יהיה להוביל אותם ביעילות, ומשם הם מגיעים למגרסה. זה מתקן תעשייתי גדול שמפרק את הגוש לחתיכות קטנות, בערך בגודל של אגרוף. זה השלב שבו מבנה הרכב מפסיק להתקיים.
הגריסה אינה מטרה בפני עצמה. הסיבה מעשית. היא נעשית כדי שאפשר יהיה להפריד בין החומרים. כל עוד המתכות יושבות זו על זו בברגים, בריתוכים ובחיווט, אי אפשר למיין אותן. חתיכות קטנות מאפשרות למערכות ההפרדה לעבוד.
ומכאן מתחיל החלק המעניין באמת. ההפרדה.
ההפרדה הראשונה היא מגנטית. פלדה וברזל נמשכים למגנט ונשלפים מהזרם, וכל השאר ממשיך הלאה. זו ההפרדה הפשוטה והיעילה ביותר בכל התהליך. בזכותה החלק הגדול של החומר יוצא ממוין כבר בהתחלה.
אחר כך מגיעים לחומרים הקלים. זרם אוויר מפריד את החלקים הקלים מהכבדים, וכך יוצאים משם פלסטיק, בדים וקצף. מה שנשאר ממשיך למיון נוסף שמפריד מתכות שאינן ברזליות, למשל אלומיניום ונחושת. המערכות מנצלות את התכונות החשמליות שלהן.
התוצאה היא כמה זרמים שונים של חומר ממוין. כל אחד ממשיך למקום אחר. שם נגמרת הגריסה.
הפלדה היא הכמות הגדולה ביותר שיוצאת מרכב, והיא גם החומר שהכי קל להשיב. אפשר להתיך אותה שוב ושוב בלי שהיא מאבדת את התכונות שלה, ולכן גרוטאות פלדה הן חומר גלם עם ביקוש בתעשייה. חלק מהחומר מעובד בארץ וחלק מגיע לתעשייה מחוץ לישראל.
היתרון הגדול הוא אנרגטי. ייצור פלדה מגרוטאות דורש הרבה פחות אנרגיה מאשר הפקה מעפרות ברזל, וזה ההיגיון שמחזיק את כל שרשרת המיחזור הזאת מבחינה כלכלית ולא רק סביבתית.
מה שהיה פעם דלת יכול לחזור כברזל בנייה. היא לא בהכרח חוזרת לרכב.
הרבה אנשים מדמיינים מעגל סגור שבו הרכב הופך לרכב חדש, וזה לא בדיוק מה שקורה. השוק רחב. חומר הגלם נכנס לשוק הכללי של מתכות, ומשם הוא הולך לאן שיש ביקוש באותה תקופה, בין אם זו תעשיית הבנייה, ייצור צינורות או מוצרים אחרים לגמרי. המעגל אמנם סגור, פשוט הרבה מעבר למה שנדמה.
שאלה נפוצה
האם רכב נשקל כדי לקבוע את המחיר?
המשקל הוא רק חלק מהתמונה ולרוב לא החלק המרכזי. מה שמשפיע יותר הוא מה שנשאר שמיש ברכב והביקוש לחלקים של אותו דגם, ולכן שני רכבים באותו משקל יכולים לקבל התייחסות שונה.
לכל השאלותיש ברכב קבוצה קטנה של מתכות שהערך שלהן גבוה בהרבה ביחס לכמות. הקבוצה היקרה. הן מרוכזות בעיקר בממיר הקטליטי ובמסנן החלקיקים ברכבי דיזל, ומדובר בכמויות זעירות של פלטינה, פלדיום ורודיום שמצפות מבנה קרמי בפנים.
מטפלים בהם אחרת. בגלל הערך הזה הרכיבים האלה מטופלים בנפרד ובערוצים מתועדים, ולא נכנסים למגרסה יחד עם שאר הרכב. מי ששואל מה קורה למתכות מרכב אחרי פירוק בדרך כלל מדמיין פלדה. דווקא הקבוצה הקטנה הזאת היא זו שדורשת את הטיפול המסודר ביותר.
אלומיניום יושב ברכב במקומות רבים. בבלוקים של מנועים, בראשים, בחישוקים, בקירור וברכבים חדשים גם בחלקי מרכב. הוא קל, יקר יחסית, ושומר על תכונותיו בהתכה חוזרת.
נחושת היא סיפור אחר. היא יושבת בעיקר בחיווט, במנועים חשמליים קטנים ובאלטרנטור, והיא מתכת בעלת ערך גבוה. הנחושת מפריעה. מכיוון שנחושת פוגמת באיכות הפלדה כשהיא מתערבבת בה, משתדלים להוציא ממכלולים גדולים את החיווט לפני הגריסה.
ברכבים חשמליים והיברידיים הכמות הזאת גדולה בהרבה. שם הנחושת היא כבר לא פרט צדדי.
120ערים ויישובים שאנחנו קונים בהם רכבים
6אזורי שירות בכל הארץ
שריפה משנה את הרכב מאוד, אבל היא לא הופכת את המתכת לחסרת ערך. הפלדה שורדת חום גבוה, וגם אחרי אירוע כזה היא ממשיכה למסלול הרגיל של גרוטאות. מה שנפגע הוא כל השאר, הפלסטיקים, הריפודים, החיווט והרכיבים האלקטרוניים.
מבחינה מעשית זה אומר שרכב שרוף עדיין מעניין, פשוט מסיבות אחרות. כמעט אין בו חלקים לשימוש חוזר, ולכן מה שנשאר הוא בעיקר החומר. הפרטים על מכירת רכב שרוף מרוכזים בעמוד נפרד, כולל מה כדאי לצלם ואיך מתאמים איסוף.
רכב אחרי שריפה דורש גם זהירות בהעמסה. שווה לומר מראש מה בדיוק עלה באש ומתי, אם הרכב עמד מאז במקום פתוח, ואם יש גישה נוחה אליו. שלוש שורות של תיאור חוסכות נסיעה שאין בה צורך, ומאפשרות להגיע עם הציוד המתאים.
התערובת הקלה שיוצאת בשלב האוויר היא החלק הבעייתי. היא מכילה פלסטיק, גומי, קצף מהמושבים, שאריות בדים ואבק. זה חומר מעורבב שקשה למיין ולכן קשה גם להשיב אותו.
חלק ממנו ממשיך לעיבוד נוסף וחלק מגיע לטמינה או להשבת אנרגיה. זה משתנה בין מדינות ובין מתקנים. התחום מתפתח. זה גם התחום שבו התעשייה מנסה כל הזמן להשתפר, כי כל התקדמות שם מורידה את כמות הפסולת בסוף התהליך.
אין כאן פתרון מלא. יש שיפור מתמשך.
שווה גם לדעת שהחלק הזה קטן יחסית לכלל המשקל של הרכב. רוב מה שיוצא מהתהליך הוא חומר ממוין שיש לו שוק, ורק שארית קטנה נשארת כתערובת שקשה לעשות איתה משהו.
לא בטוחים כמה הרכב שווה?
ספרו לנו מה המצב שלו ונחזור עם הצעה.
התשובה משתנה מאוד לפי סוג הרכב. מסחרית או רכב שטח מכילים הרבה פלדה מעל רכב עירוני קטן, בגלל הגודל והשלדה. רכבים חדשים משלבים לעיתים אלומיניום וחומרים קלים במקום חלק מהפלדה, וזה משנה את התמהיל.
מה שכן קבוע הוא היחס הכללי. הפלדה היא הרוב, אחריה אלומיניום, ואחר כך כמויות קטנות בהרבה של נחושת, אבץ ומתכות נוספות. אין מספר מדויק. אין טעם לחפש מספר מדויק לרכב שלכם, כי גם בתוך אותו דגם יש הבדלים בין גרסאות.
צמיגים לא נכנסים למגרסת המתכות. הם מוצאים מהרכב לפני כן ועוברים גריסה משלהם שהופכת אותם לגרגרי גומי לשימושים אחרים. מסלול ותיק ומוכר. הוא קיים בדיוק בגלל שצמיגים שנשארים בשטח אינם מתפרקים לבד ומהווים מטרד סביבתי שממשיך שנים ארוכות אחרי שהרכב עצמו כבר לא קיים.
הזכוכית מסובכת. שמשה קדמית בנויה משתי שכבות עם פלסטיק ביניהן, ולכן היא דורשת טיפול אחר מזכוכית רגילה, בעוד שחלונות צד ואחורי בנויים אחרת. חלק מהזכוכית מוצאת לפני הגריסה וחלק ממנה מסתיים בתערובת הקלה.
שני החומרים האלה לא עושים את הכותרות. הם עדיין חלק מהחשבון.
שאלה נפוצה
אפשר להתיך פלדה שוב ושוב?
כן. מתכות שומרות על תכונותיהן גם אחרי התכות חוזרות, וזה מה שהופך גרוטאות פלדה לחומר גלם מבוקש. ייצור מגרוטאות גם דורש הרבה פחות אנרגיה מהפקה מעפרות.
לכל השאלותזו נקודה שמבלבלת הרבה בעלי רכב. הם שומעים על גרוטאות ומניחים שהמשקל של הרכב קובע את ההצעה. בפועל המשקל הוא רק חלק אחד מהתמונה, ולרוב לא החלק הגדול.
מה שקובע באמת זה מה שנשאר שמיש ברכב. כלומר החלקים שיכולים לחזור לרכבים אחרים, והביקוש אליהם. רכב שלם עם מנוע שמסתובב עומד במקום אחר לגמרי מרכב שפורק חלקית או עמד בחוץ חמש שנים. גם אם שניהם שוקלים אותו דבר בדיוק. ההסבר על השלב הזה נמצא בעמוד של שלב הפירוק.
אז לא, זה לא מחירון לפי קילו. יש סימן מזהה. מי שנותן לכם מספר לפי משקל בלבד, בלי לשאול מה מצב הרכב, כנראה לא באמת בדק מה יש בו.
הסימן הפשוט ביותר הוא שהתהליך מתחיל בסדר הנכון. מוציאים את הנוזלים והרכיבים המסוכנים לפני הכול, והרכב יורד מהרישום ומשנה בעלות. מי שמדלג על השלבים האלה כנראה לא מטפל כמו שצריך גם בהמשך.
מה שמאפיין תהליך תקין מפורט במדריך על תהליך סביבתי תקין, ושווה לעבור עליו לפני שמוסרים רכב למישהו. מבחינתכם זה לא רק עניין סביבתי, זה גם מה שמבטיח שהניירת מסתיימת ושהרכב לא נשאר רשום על שמכם.
יש לכם רכב כזה? שלחו דגם, שנתון ותמונות ותקבלו התייחסות שמבוססת על מה שנשאר בו ולא על משקל בלבד.
שלחו מספר רכב וטלפון ונחזור אליכם עם הערכה, בלי התחייבות.
לא מצאתם תשובה? התקשרו או כתבו לנו בוואטסאפ ונענה באופן אישי.
בדקו כמה הרכב שווההמשקל הוא רק חלק מהתמונה ולרוב לא החלק המרכזי. מה שמשפיע יותר הוא מה שנשאר שמיש ברכב והביקוש לחלקים של אותו דגם, ולכן שני רכבים באותו משקל יכולים לקבל התייחסות שונה.
כן. מתכות שומרות על תכונותיהן גם אחרי התכות חוזרות, וזה מה שהופך גרוטאות פלדה לחומר גלם מבוקש. ייצור מגרוטאות גם דורש הרבה פחות אנרגיה מהפקה מעפרות.
כי נחושת שמתערבבת בפלדה פוגמת באיכות שלה. הוצאה מוקדמת של חיווט וחלקים עשירים בנחושת משפרת את איכות שני הזרמים ומקלה על המיון.
הפלדה שורדת את השריפה וממשיכה למסלול הרגיל של גרוטאות. מה שנפגע הוא הפלסטיק, הריפודים והרכיבים האלקטרוניים, ולכן ברכב שרוף כמעט אין חלקים לשימוש חוזר.
התערובת הקלה של פלסטיק, גומי וקצף מופרדת בזרם אוויר. חלק ממנה עובר עיבוד נוסף וחלק מגיע לטמינה או להשבת אנרגיה. זהו החלק שהכי קשה להשיב בכל התהליך.
לא. הצמיגים מוצאים מהרכב מראש, יחד עם הנוזלים והמצבר. הם עוברים מסלול נפרד שכולל גריסה לשימושים אחרים, ולא נכנסים למגרסת המתכות.
אין מעקב פרטני אחרי חומר של רכב מסוים, וזה לא באמת אפשרי. מה שכן אפשר לוודא הוא שהתהליך התחיל נכון, כלומר שהנוזלים הוצאו ושהרכב הועבר בבעלות וירד מהרישום.
גרר האחים · מוכנים להצעה
שלחו דגם, שנתון ותמונות ונחזור אליכם עם התייחסות לפי מה שנשאר בו
אנחנו לא מוכרים חלקים!
