קונה טסלה לפירוק

מה בכלל מפרקים ברכב חשמלי

תתחילו ממה שאין. אין מנוע בעירה ואין תיבת הילוכים במובן המוכר. אין מערכת פליטה, אין מצנן שמן ואין רדיאטור בגודל שאתם מכירים. חצי מרשימת החלפים הקלאסית פשוט לא רלוונטית כאן.

הרשימה קצרה. מנועים חשמליים, ממיר הספק, מערכת טעינה, שקע טעינה, מערכת ניהול תרמי, ומעל הכל הסוללה. לצד אלה יש את כל השאר. מרכב, דלתות, פנסים, שמשות, מראות, מושבים, מסך מרכזי, מתלים, מערכת היגוי, בלמים וגלגלים.

יש ביקוש לפריטים האלה בדיוק כמו בכל רכב אחר. פנס, כנף בצבע מקורי או מסך שלם הם חלקים שמישהו מחפש עכשיו.

וזו נקודה שהרבה בעלים מפספסים כשהם פונים לקונה טסלה לפירוק. הם מניחים שאם הסוללה גמורה אז הרכב לא שווה דבר. בפועל התמונה אחרת. מחצית מרשימת החלקים המבוקשים ברכב הזה לא קשורה למערכת ההנעה אלא למרכב, לפנים ולמערכות רגילות.

הסוללה היא סעיף. לא כל הסיפור.

הסוללה שמתחת לרצפה, ולמה היא לא פריט רגיל

מארז הסוללה של רכב חשמלי הוא לא מצבר גדול. הוא מערכת מתח גבוה, במתח של מאות וולט, ובמשקל שמגיע למאות קילוגרמים. מגע לא נכון בה הוא סכנה ממשית. שום שלב בפירוק לא מתחיל לפני ניתוק מלא של מערכת המתח הגבוה.

הכבלים של המערכת מסומנים בצבע כתום כדי שלא יהיה אפשר להתבלבל. הניתוק נעשה בנקודה ייעודית, ואחריו ממתינים לפריקה של הרכיבים שאוגרים מתח לפני שנוגעים במשהו. הכלים מבודדים, הציוד מותאם, והעבודה נעשית על ידי מי שהוכשר לזה.

זה לא שלב שאפשר לדלג עליו. לא בחצר פרטית.

מארז שהוצא מהרכב לא הולך לפח. הוא נבחן לשימוש חוזר או עובר לתהליך מיחזור של החומרים שבתוכו, וגם באחסון הזמני הוא מטופל אחרת מכל חלק אחר ברכב.

איך מעמיסים טסלה שלא מתעוררת

הרבה בעלים מגלים את זה בפעם הראשונה ברגע הכי לא נוח. במכונית חשמלית יש גם מצבר קטן ורגיל שמפעיל את מערכות העזר. כשהוא מת הרכב לא נפתח, לא נדלק ולא מגיע למצב ניוטרל. הוא פשוט עומד סגור.

זה פתיר, אבל צריך לדעת עליו מראש. עוד דבר. רכב חשמלי מועמס על משטח ולא נגרר על הגלגלים. סיבוב הגלגלים מניע את המערכת החשמלית שמחוברת אליהם.

לכן שווה להגיד לנו שלושה דברים: האם הרכב נפתח, האם הוא מתגלגל, ואיפה בדיוק הוא עומד. חניון תת קרקעי, חצר, מגרש חול או רחוב צר. תמונה של המקום שווה מכל הסבר.

זה קורה בשטח. מכונית חשמלית שעמדה חודשים ארוכים בלי טעינה מגיעה לפעמים למצב שבו פתיחת הדלת דורשת עבודה. אם אתם יודעים מתי הרכב נטען בפעם האחרונה ומתי הוא זז בפעם האחרונה, כתבו את שני התאריכים. הם מספרים הרבה.

מכה קדימה, מכה מאחור, ומה זה משנה

ברכב חשמלי המיקום של הנזק חשוב מהעוצמה שלו. מכה בחזית או מאחור פוגעת בחלקי מרכב, בפנסים ולפעמים במערכת קירור, וזה נזק שמוגבל לאזור אחד.

מכה מלמטה היא סיפור אחר. מארז הסוללה יושב שם, וכל פגיעה בו נכנסת לקטגוריה הרגישה. גם רכב שנראה שלם מבחוץ יכול להיות אחרי אירוע כזה, למשל אחרי מעבר על מכשול גבוה או חנייה על מדרכה גבוהה.

בהקשר הזה שווה לומר משהו על הצפה. מים שנכנסו לתא הנוסעים הם עניין אחד, ומים שהגיעו לגובה שבו יושבת מערכת המתח הגבוה הם עניין אחר לגמרי. אם הרכב עמד במים, נסו לזכור עד לאיזה גובה הם הגיעו ולכמה זמן. זה משנה גם את אופן האיסוף וגם את אופן האחסון.

אין דרך לדעת את זה מהתמונות. רק אתם יודעים.

אם הרכב הגיע למצב הזה בעקבות תאונה שבה חברת הביטוח קבעה שהתיקון אינו מוצדק, זה מקרה מוכר. אנחנו קונים גם רכב אחרי תאונה, כולל רכבים חשמליים, ובלבד שנדע מראש מה קרה.

מה כדאי לצלם ומה לכתוב

ארבע תמונות מבחוץ מכל פינה, תמונה של הפנים, תמונה של המסך המרכזי אם הוא נדלק, ותמונה של כל נזק. אם יש נזק בתחתית הרכב, נסו לצלם גם אותו.

בטקסט תכתבו את הדגם והשנתון. האם הרכב נפתח, האם הוא נוסע, מה טווח הנסיעה האחרון שראיתם, ומה בדיוק קרה לו. אם הוא עומד כבר תקופה ארוכה, ציינו כמה חודשים.

תיאור כן חוסך סיבוב. תיאור אופטימי מדי רק דוחה את הבירור לרגע שבו כולם כבר בשטח, וזה הרגע הכי גרוע לגלות דברים חדשים.