שני העסקים האלה מרגישים זהים ומודדים דברים הפוכים. הבירור מה ההבדל בין קונה רכבים לפירוק למגרש גרוטאות מתחיל בשאלה אחת פשוטה: האם מסתכלים על הרכב כאוסף חלקים שאפשר להחזיר לשימוש, או כגוש חומר שנמדד במשקל. מהתשובה הזאת מגיע כמעט כל השאר, מהמספר שתקבלו ועד לשאלה מי סוגר את הרישום.
לא אותו דבר. גם לא כמעט.
קונה רכבים לפירוק מחפש רכבים שיש בהם מכלולים שמישהו אחר צריך. מנוע שעדיין עובד, תיבה תקינה, דלת בצבע שמחפשים, מחשב, פנס, מדחס מיזוג. המטרה שלו היא להוציא את הפריטים האלה ולמכור אותם הלאה לבעלי רכב ולמוסכים.
מגרש גרוטאות עובד בקצה השני של אותה שרשרת. שם מטפלים במה שנשאר אחרי שהוציאו את מה שאפשר, והמדידה היא של חומר גלם. ברזל, אלומיניום, נחושת.
שניהם חלק מאותו עולם. הם פשוט יושבים בשלבים שונים שלו.
הרכב עומד ותופס מקום?
שלחו מספר רכב וקבלו הצעה עכשיו.
אצל הראשון הרכב מגיע לפירוק מבוקר. מרוקנים ממנו נוזלים, מנטרלים רכיבים שיש בהם סכנה, ואז מסירים מכלול אחרי מכלול תוך שמירה על מצבם, כי מכלול שנפגע בהסרה מאבד את הערך שבגללו טרחו עליו מלכתחילה.
אצל השני התהליך מסתיים מהר. מה שמגיע לשם כבר עבר את השלב הקודם, או שהוא רכב שלא נשאר בו מספיק כדי להצדיק פירוק זהיר, והוא ממשיך להפרדת חומרים.
ההבדל הזה אינו טכני בלבד. הוא מסביר למה אותו רכב בדיוק יכול לקבל שתי הערכות שונות לחלוטין בשני המקומות.
דוגמה שממחישה את זה היטב היא רכב שהתיבה שלו נגמרה. במסלול הראשון בודקים מה שאר הרכב מחזיק ולא רק את המכלול שנשבר, וזאת הסיבה שאנחנו קונים רכב עם גיר תקול גם כשהוא לא זז מהמקום. במסלול השני התיבה היא עוד מסה, בדיוק כמו כל השאר.
זאת השאלה שמעניינת אתכם באמת, וכאן ההבדל בולט. במסלול של קונה לפירוק, ההצעה נבנית מהצטברות של פריטים. איזה דגם, איזו שנה, מה מצב המנוע והתיבה, מה מצב הפח, ומה הביקוש בשוק לחלקים של הדגם הזה בדיוק באותה תקופה.
במסלול השני החישוב פשוט בהרבה, כי הוא נשען בעיקר על כמה חומר יש ברכב ומה מצב השוק של אותו חומר. הדגם כמעט לא משנה, השנה כמעט לא משנה, ומצב המנוע בוודאי לא.
לכן על רכב שנשאר בו הרבה, המסלול הראשון יגיע בדרך כלל למספר גבוה מזה. ועל רכב שכבר פירקו חלקית, שעלה באש או שריק ממכלולים, הפער מצטמצם עד שהוא נעלם.
שווה להיות כנים כאן, גם כשזה לא מקדם אותנו. רכב שהמנוע והתיבה שלו עובדים, שהפח שלם ושהפנים לא התפרק שייך למסלול של פירוק לחלקים, ואין סיבה שהוא יימדד לפי משקל.
לעומת זאת, רכב שנשרף לחלוטין, רכב שעמד עשור על אדמה עד שהתפרק מעצמו, או רכב שכבר הוציאו ממנו את כל מה שאפשר יושב במקום אחר. במקרים כאלה השאלה כבר אינה כמה מקבלים אלא איך מוציאים אותו מהמקום בצורה מסודרת ומי סוגר את הרישום.
רוב הרכבים יושבים באמצע. ושם ההבדל הכי גדול.
מבחינת הניירת המסלולים דומים, ומבחינת מה שקורה בשטח הם לא תמיד דומים. בשני המקרים צריך לסגור את העסקה מול מי שמופיע ברישיון הרכב כבעלים הרשום, ובשני המקרים הרכב אמור לרדת מהמרשם בסופו של דבר.
מה שמשתנה זה מי לוקח על עצמו את השלב הזה. יש גורמים שמטפלים בהורדת הרכב מהמרשם כחלק מהשירות, ויש כאלה שמשאירים את זה לבעלים ומסתפקים בלקיחת הרכב. ההבדל מתגלה חודשים אחר כך, כשמתברר שהרכב עדיין רשום על שמכם למרות שהוא לא קיים.
זה החלק שהכי כדאי לברר. לפני, לא אחרי.
שאלה נפוצה
הרכב שלי לא מתניע כבר שנים, הוא כבר גרוטאה?
לא בהכרח. רכב שלם שלא מתניע עדיין מחזיק דלתות, פנים, מכלולים ולעיתים גם מנוע שאפשר להציל. מה שקובע זה מה נשאר בו, ולא כמה זמן הוא לא זז.
לכל השאלותגם כאן יש הבדל מעשי. עסק שקונה רכבים לפירוק בנוי סביב איסוף של רכבים שלמים שאינם מסוגלים לנסוע, ולכן הגרר מגיע עד הרכב ומעמיס אותו כמו שהוא.
במסלול של חומר גלם, ההיערכות מכוונת לפעמים לכלים אחרים לגמרי, שמתאימים למה שכבר אינו רכב שלם. אם הרכב שלכם עדיין נראה כמו רכב, המסלול הראשון פשוט מתאים לו בהרבה.
בכל מקרה כדאי למסור שלושה פרטים מראש. מצב הגלגלים, מצב ההגה, והדרך שבה אפשר להגיע אל הרכב במקום שבו הוא חונה. פירוט של צורות ההעמסה נמצא במדריך על תהליך הגרירה לפירוק.
זה בדיוק המקום שבו אנשים מתלבטים, ובצדק. רכב שעבר תאונת דרכים קשה נראה מבחוץ כמו משהו שכבר אין בו כלום, ולכן הבעלים מניחים שהוא שייך לקצה השני של השרשרת.
בפועל זה לרוב לא נכון. רכב שנפגע קשה בחזית עשוי להישאר שלם לגמרי מהמושבים אחורה, כולל הדלתות, הפנים, מכלולי ההנעה ולפעמים גם התיבה. מכה בצד אחד משאירה צד שלם. אפילו רכב עם שלדה מעוותת מחזיק לעיתים מנוע שעובד.
לכן על רכב תאונה שווה לשלוח תמונות מכמה זוויות ולתת לצד השני להחליט, במקום להחליט מראש שאין בו ערך.
120ערים ויישובים שאנחנו קונים בהם רכבים
6אזורי שירות בכל הארץ
כי בשפה היומיומית משתמשים באותן מילים לכל דבר. אנשים אומרים גרוטאה על כל רכב ישן, אומרים גריטה על כל תהליך שסוגר רכב, ואומרים פירוק גם על מכירה של רכב שלם.
הבלבול הזה עולה כסף אמיתי. בעלים שמניח שהרכב שלו הוא גרוטאה מקבל הצעה נמוכה ומסכים לה, בלי לבדוק אם היה מסלול אחר. הכיוון ההפוך קורה גם הוא, כשמישהו מצפה לסכום שמתאים לרכב נוסע על רכב שכבר אין בו כלום, ואז מתאכזב מכל הצעה שמגיעה.
התשובה הפשוטה היא לתאר את המצב במדויק ולתת לצד השני להעריך.
גם כאן יש פער שאנשים לא צופים. במסלול שמודד חלקים יש שלב מקדים של הערכה, כלומר תמונות, כמה שאלות ותשובה, ורק אחריו מתאמים איסוף. זה מרגיש כמו עיכוב וזה בעצם מה שמייצר מספר שמחזיק.
במסלול שמודד חומר השלב הזה כמעט לא קיים, כי אין הרבה מה להעריך. התהליך מסתיים מהר, וגם התוצאה בדרך כלל נמוכה על רכב שנשאר בו משהו.
ההפרש הוא לרוב יום או שניים. שווה אותם.
זה החלק שמסביר את כל ההיגיון הכלכלי מאחורי ההבדל. מכלול שיוצא שלם ועובד נבדק, מסומן ונמכר לבעל רכב או למוסך שמחפש בדיוק אותו, והמחיר שלו מגיע מהחיסכון שהוא מייצר לעומת חלק חדש.
מכלול שנפגע בהסרה, לעומת זאת, יורד מיד לקטגוריה של חומר. אותו פנס בדיוק שווה סכום מסוים כשהוא שלם, וכמעט כלום כשהוא סדוק.
זאת הסיבה שהמסלול הראשון עובד לאט ובזהירות. לא מתוך אידיאולוגיה.
לא בטוחים כמה הרכב שווה?
ספרו לנו מה המצב שלו ונחזור עם הצעה.
ארבע שאלות מכסות כמעט הכול. האם המספר שנאמר לכם ניתן אחרי שראו תמונות של הרכב. מי מוריד את הרכב מהמרשם ובאיזה שלב. האם הגרר כלול. ולאן הרכב ממשיך אחרי האיסוף.
תשובות ברורות לארבעתן אומרות שאתם במקום נכון, בלי קשר לשם שהעסק קורא לעצמו. הרחבה על הבדיקות המקדימות נמצאת במדריך מה לבדוק לפני שמוסרים רכב.
יש הנחה רווחת שרכב שלא זז חמש שנים כבר איבד את כל מה שהיה בו, ולכן אין טעם לבדוק ואפשר להסתפק במה שמציעים. ההנחה הזאת נכונה חלקית בלבד.
נכון שעמידה ארוכה פוגעת. הצמיגים משתטחים בנקודת המגע, הדיסקים מחלידים, המצבר מת והלחות מגיעה לריפודים ולחיווט, ובחצר פתוחה גם מכרסמים עושים את שלהם בצמת החוטים. כל אלה גורעים ממה שאפשר להציל, וזה אמיתי.
לא נכון שהם מוחקים הכול. דלתות, זכוכיות, מראות, פנסים, מכסה מנוע, חישוקים ומכלולים שאינם תלויים בהפעלה נשארים במצב סביר גם אחרי שנים ארוכות של עמידה, והם נכנסים לחשבון בדיוק כמו בכל רכב אחר. מה שכן קורה זה שהפער בין שני המסלולים מצטמצם ככל שעובר הזמן, וזאת בדיוק הסיבה שכדאי לבדוק עכשיו ולא לדחות עוד שנה.
תבדקו לפני שתניחו.
שאלה נפוצה
למה קיבלתי שתי הצעות שונות מאוד על אותו רכב?
כי שני המסלולים מודדים דברים שונים. אחד סופר מכלולים שאפשר למכור הלאה, והשני סופר חומר גלם לפי משקל. על רכב שנשאר בו הרבה, הפער בין השניים גדול.
לכל השאלותאם הרכב שלכם עדיין שלם, אפילו אם הוא לא מתניע ולא עבר טסט שנים, כדאי לפנות למסלול שמודד חלקים ולא משקל. זה המסלול שמגיע למספר גבוה על אותו רכב בדיוק.
אנחנו עובדים בדיוק כך. ההצעה נבנית לפי מה שנמצא ברכב, הגרר מגיע עד אליכם בתיאום מראש, והטיפול מול משרד הרישוי כולל הורדת הרכב מהמרשם נעשה מצידנו. מי שצריך שזה יקרה מהר ימצא פירוט בעמוד על קנייה ואיסוף מהיום להיום.
שלחו תמונות ותיאור קצר, ותקבלו התייחסות אמיתית ולא ניחוש לפי משקל.
שלחו מספר רכב וטלפון ונחזור אליכם עם הערכה, בלי התחייבות.
לא מצאתם תשובה? התקשרו או כתבו לנו בוואטסאפ ונענה באופן אישי.
בדקו כמה הרכב שווהלא בהכרח. רכב שלם שלא מתניע עדיין מחזיק דלתות, פנים, מכלולים ולעיתים גם מנוע שאפשר להציל. מה שקובע זה מה נשאר בו, ולא כמה זמן הוא לא זז.
כי שני המסלולים מודדים דברים שונים. אחד סופר מכלולים שאפשר למכור הלאה, והשני סופר חומר גלם לפי משקל. על רכב שנשאר בו הרבה, הפער בין השניים גדול.
אמור לרדת, אבל לא תמיד ברור מי מבצע את זה. שאלו במפורש מי מטפל בהורדה מהמרשם ומתי, כי כל עוד הרכב רשום על שמכם, האחריות מול הרשויות נשארת אצלכם.
יש טעם לפנות בכל מקרה, ולו כדי לסגור את הרישום כמו שצריך. ברכב שרוף נשאר פחות, ולכן שווה לשלוח תמונות ולקבל התייחסות ממשית במקום להניח מראש.
כמעט תמיד המסלול שבודק חלקים. רכב שנפגע בחזית עשוי להישאר שלם מהמושבים אחורה, ולכן שווה לשלוח תמונות מכמה זוויות לפני שמחליטים משהו.
לא. הרכב נאסף על גרר מהמקום שבו הוא עומד, במועד מתואם, ואין צורך שיתניע או יזוז. שווה למסור מראש אם הגלגלים מסתובבים ואיזו גישה יש למקום.
גרר האחים · מוכנים להצעה
שלחו תמונות ותיאור קצר של מצב הרכב, ונחזור אליכם עם הצעה ועם תשובה ברורה. גרר בתיאום מראש בכל הארץ.
אנחנו לא מוכרים חלקים!
