גריטת רכב

גריטת רכב מול פירוק לחלקים, וההבדל שנוגע לכיס

גריטה במובן הצר היא סוף הדרך של המתכת. הרכב נגרס, החומר נמכר לפי משקל, והערך שלו נגזר בעיקר משוק הברזל ולא מהרכב עצמו. שני רכבים באותו משקל שווים בערך אותו דבר. לא משנה אם אחד מהם דגם שיש עליו ביקוש והשני דגם שאף אחד לא מחפש.

פירוק לחלקים עובד אחרת לגמרי. שם הרכב נמדד לפי מה שאפשר להוציא ממנו ולמכור הלאה. דגם נפוץ עם ביקוש גבוה לחלפים מקבל הצעה גבוהה. רכב שקול במשקל שאף אחד לא מחפש את החלקים שלו מקבל פחות. אם רוצים להעמיק בזה, כתבנו עמוד שלם על ביקוש לחלפים ואיך הוא מזיז את המחיר.

מה שמעניין הוא שרוב האנשים שמבקשים גריטה בכלל לא צריכים אותה. הם צריכים שהרכב ייעלם, ולא אכפת להם באיזו דרך זה קורה. כשמסבירים להם שפירוק מחזיר סכום גבוה מהגריטה, ההחלטה נופלת תוך שנייה.

מי מגיע אלינו עם בקשה כזו

בעלי רכב שכבר החליטו שזה נגמר. אחרי טסט שנכשל בגדול, אחרי תקלת מנוע או גיר שהתיקון שלה יקר מהרכב, אחרי תאונה, או פשוט אחרי שהרכב עמד שנתיים בחניה ואף אחד לא נגע בו.

יש גם פניות אחרות. יורשים שנשארו עם רכב שאינם צריכים, אנשים שעוברים דירה ואין להם איפה להשאיר אותו, מוסכים עם רכב נטוש בחצר, וחברות שמפנות מגרש ומגלות שיש שם שני רכבים שאף אחד לא זוכר מתי הפסיקו לנסוע בהם.

לכל אלה הפתרון דומה. הרכב נאסף, הבעלות עוברת, והעניין נסגר.

מה שמשותף לכולם זה הרגע שבו מפסיקים לדחות. רכב שיצא משימוש נשאר בדרך כלל במקומו עוד הרבה אחרי שההחלטה כבר התקבלה בראש, בעיקר כי אף אחד לא יודע בדיוק במי לגעת ומה זה כרוך, וזה בדיוק החלק שאנחנו מנסים לעשות פשוט.

מה קורה ביום שבו הגרר מגיע

הנהג מזהה את הרכב, מוודא שמדובר באותו רכב שדובר עליו, ועובר איתכם על הפרטים. אם משהו לא מסתדר עם מה שסוכם, מדברים על זה שם ולא אחרי. למשל חלק שירד מהרכב בינתיים, או נזק שלא עלה בשיחה.

אחרי זה חותמים על מסמכי העברת הבעלות, הרכב מועמס, והמפתחות והרישיון עוברים אלינו אם הם קיימים. כדאי לעבור על תא הכפפות ועל תא המטען לפני שהוא נוסע, כי חפצים שנשארו בפנים כבר לא חוזרים.

לוקח פחות זמן ממה שאנשים מדמיינים.

מה צריך להביא ומי חייב לחתום

תעודת זהות של הבעלים הרשום, ורישיון רכב אם הוא קיים. אין רישיון כי הוא אבד או נשרף? לא נורא, זה פתיר, כי הבעלות רשומה במערכת ולא בנייר שהיה בתא הכפפות.

יש מקרים שדורשים מסמך נוסף: רכב שרשום על חברה וצריך חתימה של מורשה חתימה, רכב עם שעבוד לבנק, רכב עם עיקול, או רכב שהבעלים שלו נפטר וההעברה נעשית דרך היורשים. אף אחד מהמקרים האלה אינו חסום, אבל כל אחד מהם דורש עוד קצת זמן. עדיף לספר עליו כבר בשיחה הראשונה, ולא לגלות אותו כשהגרר כבר בחניה.

אילו חלקים יורדים לפני שהשלד נגמר

תלוי ברכב, אבל יש כמה קבועים. מנוע, תיבת הילוכים אוטומטית שעדיין עובדת, דלתות בלי חלודה, פנסים שלמים, מחשבים, מזגן, חלקי מתלים, מושבים ולוח מחוונים. אחרי שהחלקים האלה יורדים, מה שנשאר הוא מבנה מתכת שממשיך למיחזור.

אצל רכב ישן מאוד או רכב שנשרף כמעט לגמרי, השלב הזה קצר. אצל רכב שנפגע בצד אחד בלבד, הוא ארוך.

הרבה בעלי רכב מופתעים לגלות כמה דברים ברכב שלהם עדיין מעניינים מישהו. מזגן שעובד, מחשב מנוע תקין, ארבעה פנסים שלמים, דלת אחורית בלי חלודה וסט גלגלים סביר הם פריטים שנמכרים כמעט תמיד, גם ברכב שנראה מבחוץ כאילו מקומו במגרסה.

מה קורה עם הנוזלים והחומרים

זה החלק שלא רואים ממנו כלום, והוא בדיוק הסיבה שרכב לא אמור פשוט להישאר בחצר. ברכב ממוצע יש כמה עשרות ליטרים של נוזלים שונים, ובראשם דלק ושמנים, וכל אלה מטופלים בנפרד לפני הפירוק עצמו. גם הצמיגים והמצבר עוברים למסלול שלהם.

רכב שעומד שנים במקום פתוח מדליף את כל זה לאט, בלי שאף אחד שם לב, ולכן ההחלטה לסגור את העניין היא לא רק עניין של מקום בחניה.

מאיפה מתחילים

שלחו דגם, שנתון, מצב כללי וכמה תמונות, בטופס, בטלפון או בוואטסאפ. נחזור אליכם עם הצעה, ואם היא מתאימה נתאם איסוף מהמקום שבו הרכב עומד ונסגור את הניירת.

וזהו. אין שלב שלישי.