הדבר הראשון שמפתיע אנשים הוא שמשאית המשטח כלל לא יורדת למטה. נתחיל מהשלב הראשון. מה חשוב לדעת על גרירת רכב מחניון תת קרקעי מסתכם בשלב אחד שקודם לכל השאר, והוא העלאת הרכב מהמפלס התחתון אל פני הקרקע. שם, ברחוב או ברחבה שלפני הכניסה, מחכה המשאית והרכב נטען עליה. הגובה בכניסה לחניון הוא הסיבה, והוא לא נתון למשא ומתן.
חניון תת קרקעי מתוכנן לרכבים פרטיים. הגובה המותר מסומן בשלט בכניסה, ומשאית עם משטח גבוהה ממנו בהרבה. גם אם היא הייתה נכנסת, לא היה לה מקום להסתובב בפנים ולא היה לה איפה להטות את המשטח.
זה לא עניין של רצון טוב. זה מידות.
לכן העבודה בחניון מתחלקת לשני חלקים. מוציאים את הרכב החוצה בציוד שמתאים לגובה הנמוך, ורק אז מתחיל האיסוף הרגיל. שני חלקים, שני סוגי תכנון, ומי שמבין את זה מראש חוסך לעצמו יום שלם של הפתעות.
הרכב עומד ותופס מקום?
שלחו מספר רכב וקבלו הצעה עכשיו.
תבררו ארבעה דברים לפני השיחה. באיזה מפלס הרכב עומד, האם הוא מתגלגל, מי פותח את השער, ומה גובה הכניסה כפי שמסומן בשלט.
ארבע תשובות שמצמצמות את הבירור מחצי שעה לשתי דקות. התמונות קריטיות. בלעדיהן כל תיאום נשען על הנחות, ובחניון תת קרקעי הנחות מתגלות כלא נכונות בדיוק ברגע שהציוד כבר בשטח.
אתם לא בטוחים באיזה מפלס אתם? תרדו לרגע ותסתכלו על השלט. זה מרגיש מובן מאליו, וזה מה שנשכח.
לא כל הרמפות דומות. לא כל רמפה זהה. יש רמפה ארוכה ומתונה שרכב עולה בה כמעט לבד, ויש רמפה קצרה ותלולה שמסתיימת בפנייה חדה, ולפעמים יש גם עמוד בדיוק בנקודה שבה צריך לפנות.
השיפוע קובע כמה כוח צריך כדי להעלות רכב שאינו מותנע. הפנייה קובעת האם אפשר לעשות את זה בקו ישר או שצריך לעצור באמצע ולכוון מחדש. הרוחב קובע אם בכלל יש מקום לעבוד לצד הרכב.
אם יש לכם אפשרות, תצלמו את הרמפה מלמטה כלפי מעלה. תמונה אחת כזו מספרת את כל מה שצריך לדעת על השלב הזה.
שווה מאוד.
חניון תת קרקעי כמעט תמיד עומד בשליטה של מישהו. חברת ניהול, נציגות של הבניין, או מנהל חניון בבניין משרדים. יש גם שער. גם השער עצמו הוא סיפור, כי חלק מהשערים נפתחים בשלט שנשאר בתוך הרכב וחלק בכרטיס מגנטי שכבר לא בתוקף.
תסדירו את זה מראש, ולא בבוקר של האיסוף. תשאלו מי מגיע לפתוח, האם יש שעות שבהן אסור לעשות עבודות בחניון, והאם צריך להודיע לדיירים.
יש בניינים שמבקשים תיאום כמה ימים מראש. יש כאלה שלא מבקשים כלום. אי אפשר לדעת בלי לשאול, ולכן שואלים.
כאן העבודה משתנה לגמרי. רכב שהגלגלים שלו מסתובבים נמשך אל הרמפה בכבל, ורכב שגלגליו תפוסים צריך תחילה לעלות על עגלות שמאפשרות לו לזוז בכלל.
העגלות עובדות היטב על רצפת בטון חלקה, וזו דווקא נקודה לטובת החניונים. הרצפה שם ישרה, יבשה ונקייה ממכשולים, ובניגוד לחצר עם חצץ אין שם שקיעה ואין בוץ.
מה שכן, המרחק מהחניה עד תחתית הרמפה יכול להיות ארוך. גם המרחק חשוב. רכב שחונה בפינה הרחוקה של מפלס שלם, מאחורי עמוד, בשורה שכולה תפוסה ברכבים של דיירים אחרים, עושה מסלול לא קצר לפני שהוא בכלל מגיע לנקודה שבה מתחילה העלייה, וכל מטר כזה הוא זמן שצריך לקחת בחשבון כשמתאמים את היום.
תלוי בחניון. באמת.
שאלה נפוצה
האם גרר יכול להיכנס לחניון תת קרקעי?
משאית משטח לא נכנסת בגלל מגבלת הגובה בכניסה. הרכב מועלה למעלה בציוד שמתאים למרחב הנמוך, והטעינה על המשטח נעשית בחוץ.
לכל השאלותרכב שלא מותנע מאבד את הגה הכוח ואת עזרת הבלמים. ההגה נעשה כבד מאוד והבלימה חלשה, וזה מורגש שבעתיים על שיפוע.
לכן לא דוחפים רכב במעלה רמפה או במורד רמפה בכוח אדם. המשקל תמיד מנצח.
רכב שמשתחרר במורד רמפה בחניון סגור לא עוצר מעצמו, ומה שמחכה בסוף המורד הוא בדרך כלל הרכב של מישהו אחר או קיר בטון. השליטה חייבת להיות דרך הכבל ודרך מי שיודע להפעיל אותו, לא דרך שלושה אנשים שדוחפים ומקווים לטוב.
בחניון תת קרקעי הכול נמוך מעבר לנדמה. צנרת מתזים, תעלות חשמל, קורות בטון ושלטים תלויים. הגובה מטעה. רכב שמורם על עגלות מקבל כמה סנטימטרים של גובה נוסף, וזה מספיק כדי להתחכך במשהו שמעולם לא הפריע לאף אחד.
ויש גם את העמודים. הם תמיד בדיוק במקום הלא נכון, והם הסיבה שרכב שחונה בין שני עמודים דורש תמרון ארוך מרכב שחונה באמצע שורה.
תסתכלו למעלה כשאתם בודקים את המקום. אנשים מסתכלים רק על הרצפה.
כל מפלס נוסף מוסיף רמפה, פנייה ומרחק. רכב שעומד במינוס שלוש עושה שלוש עליות עד שהוא רואה שמש, ולכן המצב שלו משנה הרבה מעבר למפלס אחד מתחת לרחוב.
מה שמשתנה זה בעיקר הזמן והתכנון, לא היכולת עצמה. גם ממינוס שלוש מוציאים רכב.
וככל שהמפלס נמוך, כך כדאי לתאם מראש עם חברת הניהול שהרמפה תהיה פנויה בזמן העבודה. רמפה תפוסה באמצע עלייה היא בדיוק סוג התקלה שאף אחד לא צריך.
120ערים ויישובים שאנחנו קונים בהם רכבים
6אזורי שירות בכל הארץ
בחניון תת קרקעי הרכב לא מפריע לאף אחד ולא נראה מהרחוב, ולכן הוא נשאר. החניון מסתיר אותו. הוא לא נחשף לשמש ולגשם כמו רכב שעומד בחוץ, הצבע שלו לא דוהה בשמש, ומי שיורד לחניה פעם בשבוע כבר מזמן הפסיק לשים לב אליו, כאילו הוא חלק מהקיר.
ואז משהו משתנה. הסיבות מגוונות. מוכרים את הדירה, חברת הניהול מבקשת לפנות את המקום, נכנס דייר חדש שצריך חניה, או שפשוט נמאס.
ואז מתחיל הבירור. זה הרגע שבו אנשים מתחילים לברר מה חשוב לדעת על גרירת רכב מחניון תת קרקעי, ומגלים שרכב שעמד שש שנים בלי לזוז כבר לא מתגלגל כמו שהם זוכרים אותו. הצמיגים ריקים, המצבר מת מזמן, בלם היד תפוס, ולפעמים גם המפתח נעלם באיזו מגירה. כל אחד מהפרטים האלה משנה את צורת העבודה, ולכן עדיף לבדוק אותם לפני שקובעים מועד ולא ביום עצמו.
תרדו לחניון עם הטלפון ביד ותעברו על ארבעה דברים. ארבע בדיקות. שהרכב עדיין במקום שאתם חושבים עליו, שאין מסביבו ערימה של דברים שהצטברו במשך השנים, שהשער והרמפה פתוחים ופנויים, ושיש מי שמלווה אתכם למטה אם הכניסה דורשת כרטיס.
זה לוקח חמש דקות.
וזה מרוויח לכם יום. ואם משהו מהארבעה לא מסתדר, יש לכם עוד יום שלם לפתור אותו בשיחה אחת במקום לגלות אותו כשמישהו כבר עומד בכניסה ומחכה. זו כל התועלת שבבדיקה הזו, והיא מספיקה.
לא בטוחים כמה הרכב שווה?
ספרו לנו מה המצב שלו ונחזור עם הצעה.
רכב שעמד שנים בחניון בדרך כלל מסמן את המקום שלו. שמן מנוע, נוזל בלמים, מים ירוקים של מערכת קירור וכתמים שכבר נספגו בבטון.
זה נושא שעולה מול ועד הבית לפעמים, ולכן שווה לצלם את הרצפה לפני האיסוף ולסכם מראש מי מנקה מה. בפועל, רכב שמתרוקן מנוזלים במהלך הפירוק כבר לא מלכלך שום דבר, אבל כתם ישן בחניון נשאר שם עד שמישהו מטפל בו.
וכשמזיזים רכב שהונחו מתחתיו סמרטוטים או קרטונים סופגים, שווה להרים אותם באותה הזדמנות.
משקל הוא לא פרט טכני שולי בחניון. רכב כבד דורש כוח רב בעלייה ברמפה ותשומת לב במורד, ולכן שווה לומר מראש באיזה סוג רכב הכוונה.
רכב שנושא סוללה גדולה כבד מרכב מקביל עם מנוע רגיל, ובחניון סגור זה מורגש. אנחנו קונים גם רכבים היברידיים לפירוק, והתיאום שלהם מהמפלס התחתון נעשה בזהירות קצת אחרת ובקצב אחר.
זה לא סיפור. זה פשוט משהו שצריך לדעת מראש.
אותו היגיון תקף לרכב מסחרי או למיניבוס שחונים במפלס תחתון. גם הם ארוכים וכבדים מרכב פרטי, וגם הם דורשים מקום רב בפנייה שבתחתית הרמפה.
שאלה נפוצה
מה עושים אם השלט לשער החניון אבד?
מתאמים מראש עם חברת הניהול או עם נציגות הבניין שמישהו יפתח את השער במועד האיסוף. בלי פתרון לשער אין טעם לקבוע מועד.
לכל השאלותמכאן זה כבר עולם מוכר. הרכב עולה על המשטח בחוץ, קושרים אותו, והוא יוצא לדרך. מה שנשאר הוא הצד של הניירת. שלוש נקודות. הזיהוי של מי שהרכב רשום עליו, המסמכים שנמצאים אצלו, וההעברה שנסגרת מול משרד הרישוי ומשחררת אתכם מהרכב הזה סופית.
הרכב עצמו ממשיך לפירוק, והחלקים התקינים חוזרים לשוק בזמן שהמתכת עוברת מיחזור. החניה שלכם מתפנה, ולפעמים זו כל הסיבה שהתחלתם את התהליך מלכתחילה.
אם המצב שלכם דומה אבל הרכב חונה בחוץ במקום צר, הוצאת רכב מחניה צפופה עובדת קצת אחרת, ואם הגלגלים ירדו מהרכב לגמרי, יש מדריך נפרד בדיוק למצב הזה. בכל אחד מהמצבים האלה איסוף הרכב בגרר מתואם מראש לפי מה שיש בשטח.
יש לכם רכב שתקוע במפלס תחתון? וזה כל מה שצריך. תשלחו לנו תמונה של הרכב, של הדרך אליו ושל הרמפה, ונחזור אליכם עם הצעה ועם מועד שמתאים לחניון שלכם.
שלחו מספר רכב וטלפון ונחזור אליכם עם הערכה, בלי התחייבות.
לא מצאתם תשובה? התקשרו או כתבו לנו בוואטסאפ ונענה באופן אישי.
בדקו כמה הרכב שווהמשאית משטח לא נכנסת בגלל מגבלת הגובה בכניסה. הרכב מועלה למעלה בציוד שמתאים למרחב הנמוך, והטעינה על המשטח נעשית בחוץ.
מתאמים מראש עם חברת הניהול או עם נציגות הבניין שמישהו יפתח את השער במועד האיסוף. בלי פתרון לשער אין טעם לקבוע מועד.
כן, בעזרת עגלות שמאפשרות לו לזוז על רצפת הבטון עד לרמפה. רצפה חלקה ויבשה דווקא מקלה על העבודה הזו לעומת חצר עם חצץ או אדמה.
בחלק מהבניינים כן ובחלק לא, וזה משתנה בין מקום למקום. עדכון מראש מונע ויכוח ביום עצמו ומאפשר לוודא שהרמפה פנויה בזמן העבודה.
לא כדאי בשום מצב. בלי מנוע פועל ההגה כבד והבלמים חלשים, ורכב שמשתחרר במורד רמפה סגורה מסכן אנשים ורכבים אחרים.
זה מוסיף מרחק, רמפות ופניות, אבל זה עדיין אפשרי. מה שמשתנה הוא התכנון והזמן שמוקצה לעבודה, ולכן כדאי לציין את המפלס כבר בשיחה.
כתמים שנוצרו לאורך השנים הם עניין שבין הבעלים לבין הבניין. שווה לצלם את הרצפה לפני האיסוף ולסכם מראש מי מטפל בניקיון אם נדרש.
גרר האחים · מוכנים להצעה
שלחו תמונה של הרכב ושל הרמפה ונתאם העלאה ואיסוף לפי מה שיש בחניון
אנחנו לא מוכרים חלקים!
