רכב שהוכרז טוטאל לוס כבר לא יחזור לכביש כמו שהיה, וזו נקודת המוצא לכל מה שקורה אחרי. מה עושים עם רכב טוטאל לוס נקבע כמעט תמיד לפי שאלה אחת, האם השרידים נשארו בבעלות שלכם או עברו לחברת הביטוח. נשארו אצלכם? יש לכם עכשיו גוש מתכת פיזי שצריך לפנות מאיפה שהוא עומד, ולסגור עליו רישום. עברו לביטוח? התפקיד שלכם קצר בהרבה, אבל עדיין כדאי לוודא שהרכב באמת ירד מהשם שלכם.
הכינוי טוטאל לוס הוא תרגום עממי למונח אובדן גמור. השמאי מטעם חברת הביטוח בוחן את הנזק, מעריך כמה יעלה להחזיר את הרכב למצב תקין, ומשווה את הסכום הזה לשווי של הרכב לפני האירוע. כשהיחס בין השניים חוצה את הרף הקבוע בכללי השמאות ובתנאי הפוליסה, הרכב מוגדר כאובדן גמור ולא כרכב שנשלח לתיקון.
יש גם מצב ביניים שנקרא אובדן גמור להלכה, שבו הנזק גדול אבל לא בגובה שמחייב ביטול רישום. ההבחנה בין השניים אינה עניין של ניסוח, והיא זו שקובעת אם לרכב קיים בכלל מסלול חזרה לכביש. גם אובדן להלכה משאיר סימן בהיסטוריה של הרכב.
מה שחשוב להבין הוא שההגדרה הזאת אינה תיאור של מה שאתם רואים בעיניים. רכב יכול להיראות ממש לא נורא מבחוץ ובכל זאת להיות מוכרז אובדן גמור. הנזק המשמעותי יושב בשלדה, בכריות האוויר או במערכות יקרות. עלות ההחלפה שלהן גבוהה מאוד ביחס לשווי של רכב בגיל שלו. וההפך קורה גם הוא. רכב שנראה הרוס לגמרי לפעמים דווקא מתומחר לתיקון, מפני ששוויו לפני התאונה היה גבוה והפער הצדיק את ההשקעה.
בגלל הפער הזה בין מה שהעין רואה לבין מה שהמחשבון אומר, השאלה מה עושים עם רכב טוטאל לוס מגיעה כמעט תמיד בהפתעה. אף אחד לא מתכנן אותה מראש.
הרכב עומד ותופס מקום?
שלחו מספר רכב וקבלו הצעה עכשיו.
זה התרחיש שמפתיע הכי הרבה אנשים. בחלק מהמקרים בעל הרכב בוחר להשאיר אצלו את השרידים, ואז שווי השרידים מנוכה מהפיצוי שהוא מקבל. במקרים אחרים אין ביטוח מקיף בכלל, והרכב פשוט נשאר איפה שהוא.
ואז מתחילה הבעיה האמיתית. הרכב תופס מקום, הוא לא נוסע, הוא לא שווה כלום כמו שהוא, והוא ממשיך להיות רשום על השם שלכם עם כל מה שנלווה לזה.
הפתרון המעשי במצב הזה הוא למכור את השרידים למי שקונה רכבים לפירוק ולסגור את הפינה בפעם אחת. הגרר מגיע לאן שהרכב עומד, האיסוף מתואם מראש, ואת הניירת של העברת הבעלות אפשר להעביר לטיפול שלנו. מי שמתלבט בין המסלולים ימצא הסבר רחב בעמוד קונה רכב אחרי תאונה. שם אנחנו מפרטים איך זה עובד בפועל.
בעלי רכב שואלים לפעמים אם אפשר פשוט לתקן את הרכב בזול אצל מכר ולהמשיך לנסוע. כאן חייבים להפריד בין שני מצבים. הכללים שחלים עליהם שונים לגמרי.
רכב שהוכרז אובדן גמור מלא אינו חוזר לכביש. רישומו מבוטל. הוא מסומן ככזה במרשם, ואין מסלול חוקי שמחזיר אותו לנסיעה. גם אם מבחינה טכנית מישהו היה מסוגל לתקן אותו, היעד היחיד שנשאר הוא פירוק מסודר.
רכב שהוכרז אובדן גמור להלכה הוא סיפור אחר. הנזק שם גדול אך לא ברמה שמחייבת ביטול רישום, ולכן קיימת אפשרות לשקם אותו ולהחזיר אותו לכביש. האפשרות הזאת אינה אוטומטית. היא מותנית בתיקון מלא ובדיווח של שמאי הרכב לרשות הרישוי, ובעקבותיו נרשמת ברישיון הרכב עצמו הערה שהרכב הוכרז אובדן גמור להלכה. ההערה הזאת נשארת שם ומלווה כל בעלים הבא. היא משפיעה על שוויו של הרכב מכאן והלאה.
אז מה שואלים את השמאי? באיזו משתי ההכרזות הרכב שלכם הוכרז. התשובה קובעת אם קיים בכלל מסלול שיקום או שהדיון הוא רק על השרידים. שאלה אחת. הבדל עצום.
חוץ מזה יש את הצד שאף אחד לא אוהב לדבר עליו. שלדה שספגה מכה חזקה מאבדת חלק מהיכולת שלה לספוג מכה נוספת, וכריות אוויר שנפתחו הן מערכת שצריך להחליף במלואה ולא לתפור מחדש.
לכן גם כשהשיקום אפשרי מבחינה פורמלית, ברוב המקרים החשבון מוביל לפירוק מסודר, שבו החלקים השלמים ממשיכים לרכבים אחרים ומה שנשאר יוצא למיחזור.
הרבה רכבים אחרי תאונה קשה לא נמצאים בבית אלא במגרש אחסנה, לפעמים מיום התאונה עצמה. וזה הפרט שהכי הרבה אנשים מפספסים. מגרש אחסנה גובה תשלום לפי ימים, ולכן כל יום שבו הרכב פשוט שוכב שם ואיש לא מקבל החלטה הוא יום שעולה כסף בלי שום תמורה.
הסדר הנכון הוא לברר קודם מי מוסמך לשחרר את הרכב, ורק אחר כך לתאם גרר. השלבים המדויקים מפורטים בנפרד במדריך על פינוי רכב ממגרש אחסנה, ושווה לעבור עליו לפני שמרימים טלפון.
תבררו את זה מוקדם. באמת מוקדם.
שאלה נפוצה
מה זה בעצם אומר שרכב הוכרז טוטאל לוס?
זה אומר שהשמאי מטעם הביטוח קבע שעלות התיקון גבוהה מדי ביחס לשווי הרכב לפני האירוע, ולכן הרכב מוגדר אובדן גמור במקום להישלח לתיקון. ההגדרה היא חשבונאית ולא ויזואלית, ולכן רכב שנראה סביר יכול להיכנס להגדרה הזאת.
לכל השאלותזה החלק שמפתיע לטובה. רכב שהוכרז אובדן גמור אינו ערימת גרוטאות אחידה, אלא אוסף של חלקים שחלקם שלמים לגמרי. מכה חזיתית משאירה לרוב את כל החלק האחורי במצב מצוין, וההפך נכון בדיוק באותה מידה.
מה שנבדק זה מצב המנוע ותיבת ההילוכים, המערכות החשמליות שלא ספגו את המכה, דלתות וכנפיים מהצד שנשאר שלם, גלגלים, מערכת המיזוג, ומחשבי הרכב. הביקוש לחלקים האלה תלוי בדגם ובשנתון, ובכמה רכבים מאותה משפחה עדיין נוסעים כאן.
זו הסיבה שאי אפשר לתת מספר בטלפון בלי לראות תמונות. תמונה של הצד הפגוע היא רק חצי מהמידע. הצד השני של הרכב הוא לפעמים החצי החשוב יותר.
יש עוד שכבה שנוטים לשכוח. רכב שהיה מטופל, עם צמיגים סבירים ופנים שמור, מגיע להערכה במצב אחר לגמרי. מולו, רכב זהה שהוזנח שנים לפני התאונה נראה אחרת. התאונה קובעת את הנזק החיצוני, אבל ההיסטוריה של הרכב קובעת מה מצבם של החלקים שלא נגעו בהם.
רכב אחרי תאונה קשה לרוב אינו מתגלגל בכלל. גלגל שנתפס, מתלה שנשבר, או היגוי שלא מסתובב הופכים את העלייה על הגרר לפעולה שדורשת ציוד מתאים ולא רק כננת.
לכן כדאי להגיד את המצב האמיתי כבר בשיחה הראשונה. אם הרכב תקוע בחניון תת קרקעי עם תקרה נמוכה, אם הוא חסום בין שני רכבים אחרים, או אם הוא עומד על אדמה רכה, זה משנה איזה גרר יוצא. הפתעות ביום האיסוף הן מה שגורם לעיכובים, ורובן ניתנות למניעה בשיחה של דקה.
120ערים ויישובים שאנחנו קונים בהם רכבים
6אזורי שירות בכל הארץ
הרכב יצא מהחצר. זה לא אומר שהוא ירד מהשם שלכם.
העברת הבעלות וסגירת הרישום הן פעולה בפני עצמה מול משרד הרישוי. כל עוד הפעולה הזאת לא הסתיימה, הרכב עדיין רשום עליכם לכל דבר. במקרים של אובדן גמור יש לפעמים מסמכים נוספים שמעורבים בתהליך, כמו אישורים מחברת הביטוח או ממגרש האחסנה, ולכן שווה לוודא מראש מה בדיוק דרוש. אפשר לקרוא על התפקיד של משרד התחבורה ברישום כלי רכב כדי להבין את התמונה הכללית.
אצלנו הניירת היא חלק מהעסקה ולא משהו שנשאר לכם לסדר לבד.
שווה גם לבדוק מראש שאין שעבוד או עיקול רשומים על הרכב. אלה דברים שלא תמיד זוכרים, במיוחד ברכב שנקנה במימון לפני שנים, והם עלולים לעצור את התהליך בדיוק ברגע שכבר חשבתם שסיימתם. בדיקה מוקדמת חוסכת את התקלה הזאת.
כאן הכללים משתנים. רכב עם מערכת מתח גבוה דורש טיפול אחר בזירה, באחסון ובגרירה. גם ההערכה של מה שווה בו נראית אחרת לגמרי מרכב בנזין.
מי שמחזיק רכב כזה אחרי תאונה ימצא את הפרטים המלאים במדריך על רכב חשמלי אחרי תאונה. זה נושא שמצדיק קריאה נפרדת ולא הכללה.
לא בטוחים כמה הרכב שווה?
ספרו לנו מה המצב שלו ונחזור עם הצעה.
הטעות הנפוצה אינה בחירה שגויה בין מסלולים. היא דחייה. הרכב עומד, ההחלטה נדחית לשבוע הבא, והשבוע הבא הופך לחודש. בינתיים החלקים סופגים לחות והמצבר מת לגמרי. ואם הרכב יושב במגרש אחסנה, החשבון שם ממשיך לטפס בשקט.
רכב שעמד חצי שנה אחרי תאונה שווה פחות מאותו רכב בדיוק שנאסף שבועיים אחרי האירוע. לא מפני שמישהו מוריד מחיר בכוונה, אלא כי חלקים שיושבים בחוץ בלי חשמל ובלי כיסוי פשוט מתדרדרים. גומיות מתייבשות, מגעים חשמליים מתחמצנים, ומים שנכנסו דרך חלון שבור עושים את שלהם ברצפת התא ובריפוד.
יש בזה משהו לא הוגן. אבל ככה זה עובד.
למה בכלל אנשים דוחים את זה? לרוב לא מתוך אדישות. יש כאן רכב שהיה חלק מהיומיום, יש תחושה של בזבוז, ויש חשש לא ברור מזה שהמכירה תסתבך. שלוש הסיבות האלה גורמות להרבה מאוד רכבים לעמוד הרבה יותר זמן ממה שצריך.
מצב נפוץ יותר ממה שנדמה. ברכב בן שתים עשרה שנה מספיק לפעמים נזק בינוני כדי שהתיקון יחצה את השווי, וחברת הביטוח מכריזה אובדן גמור על משהו שנראה כמו מכה סבירה לחלוטין.
במקרה כזה השרידים דווקא במצב טוב, המנוע עובד, הרכב אולי אפילו מתניע. בעלי רכבים ישנים שמגיעים לצומת הזאת יכולים להשוות בין המסלולים דרך עמוד קונה רכבים ישנים ולראות מה מתאים להם.
שאלה נפוצה
השרידים נשארו אצלי, מותר לי למכור אותם?
כן, שרידים שנשארו בבעלותכם הם רכוש שלכם לכל דבר ואפשר למכור אותם לפירוק. מה שכן צריך לוודא זה שהרישום מסודר, שאין שעבוד או עיקול פתוח, ושהמסמכים שקיבלתם מחברת הביטוח נמצאים אצלכם.
לכל השאלותתעשו סדר בשלושה דברים לפני שאתם פונים לאיזה גורם שיהיה. איפה הרכב עומד פיזית ומי מחזיק בו כרגע, האם השרידים בבעלותכם או של הביטוח, ומה מצב המסמכים והרישיון.
עם שלושת הפרטים האלה ביד השיחה קצרה והתיאום פשוט. בלעדיהם התהליך נמרח על פני שבועות, וכל שבוע כזה עולה משהו.
התשובה לשאלה מה עושים עם רכב טוטאל לוס כמעט תמיד מתכנסת לאותו רצף. מבררים מי הבעלים של השרידים, מקבלים הצעה שמבוססת על מה שרואים ולא על ניחוש, מתאמים איסוף לפי מקום העמידה של הרכב, וסוגרים את הרישום. ארבעה שלבים. לא יותר.
את התמונה הרחבה, מהתאונה ועד סגירת הרישום, פירטנו במדריך על רכב אחרי תאונה קשה.
ואם השרידים כבר אצלכם והרכב רק תופס מקום, שלחו לנו תמונות מכמה זוויות יחד עם הדגם והשנתון. נחזור אליכם עם הערכה שמבוססת על מה שנשאר שלם ברכב, ונתאם איסוף במקום שבו הוא עומד עכשיו. בלי שתצטרכו להזיז אותו סנטימטר.
שלחו מספר רכב וטלפון ונחזור אליכם עם הערכה, בלי התחייבות.
לא מצאתם תשובה? התקשרו או כתבו לנו בוואטסאפ ונענה באופן אישי.
בדקו כמה הרכב שווהזה אומר שהשמאי מטעם הביטוח קבע שעלות התיקון גבוהה מדי ביחס לשווי הרכב לפני האירוע, ולכן הרכב מוגדר אובדן גמור במקום להישלח לתיקון. ההגדרה היא חשבונאית ולא ויזואלית, ולכן רכב שנראה סביר יכול להיכנס להגדרה הזאת. הסימון נשאר חלק מההיסטוריה של הרכב.
כן, שרידים שנשארו בבעלותכם הם רכוש שלכם לכל דבר ואפשר למכור אותם לפירוק. מה שכן צריך לוודא זה שהרישום מסודר, שאין שעבוד או עיקול פתוח, ושהמסמכים שקיבלתם מחברת הביטוח נמצאים אצלכם. את התהליך מול משרד הרישוי אנחנו מסדרים בעצמנו.
אין בעיה, פשוט צריך לדעת את זה מראש. רכב עם גלגל תפוס או מתלה שבור נאסף בציוד אחר מרכב שמתגלגל חופשי, ולכן שווה להגיד את המצב האמיתי בשיחת התיאום. תמונה של הרכב מהצדדים עוזרת מאוד.
אם הרכב עומד אצלכם בחצר הלחץ נמוך, אבל הוא ממשיך להתדרדר עם הזמן. אם הוא במגרש אחסנה, כל יום נוסף מצטבר לחשבון האחסנה ולכן כדאי לפעול מהר. אין תאריך אחיד, זה תלוי לגמרי איפה הרכב נמצא.
זה תלוי בסוג ההכרזה. רכב שהוכרז אובדן גמור מלא אינו חוזר לכביש, רישומו מבוטל ואין מסלול חוקי להחזיר אותו לנסיעה, ולכן מה שנשאר הוא פירוק. רכב שהוכרז אובדן גמור להלכה כן ניתן לשיקום, אך רק אחרי תיקון מלא, חוות דעת שמאי ובדיקה מול הרישוי, והסימון נשאר בהיסטוריה שלו. תבררו עם השמאי באיזו משתי ההכרזות מדובר לפני שמחליטים משהו.
זה משנה בעיקר את מי שמחזיק בשרידים. בלי ביטוח מקיף אין חברת ביטוח שלוקחת את הרכב, ולכן הוא נשאר אצלכם על כל המשמעויות. במצב כזה מכירה לפירוק היא בדרך כלל הדרך היחידה להוציא ממנו ערך כלשהו ולסגור את הרישום.
החלקים שנשארו שלמים נבדקים ויוצאים לשימוש חוזר ברכבים אחרים מאותה משפחת דגמים. הנוזלים מטופלים בנפרד, והמעטפת שנשארת מועברת למיחזור מתכת. הרכב עצמו נרשם כמי שיצא מהכביש ולא חוזר אליו.
גרר האחים · מוכנים להצעה
שלחו תמונות מכל הצדדים ואת פרטי הרכב, ונחזור אליכם עם הצעה לפי מה שיש בפועל
אנחנו לא מוכרים חלקים!
