האם יש הבדל בשווי לפירוק בין יצרני רכב? כן, אבל לא בגלל השם על המכסה. ההפרש נובע ממספר הרכבים של אותו יצרן שעדיין נוסעים בישראל, מהאופן שבו היצרן משתף חלקים בין הדגמים שלו, ומהזמינות של חלפים חדשים בשוק. יצרן יוקרתי לא מבטיח הצעה גבוהה, ולפעמים דווקא להפך. הפרמטר שקובע מעל הכול הוא הדגם המסוים שברשותכם, לא הלוגו.
בעל רכב ששואל את השאלה הזאת בדרך כלל מחזיק בראש השוואה מסוג אחד, וזו לא ההשוואה שקורית בפועל אצל הקונה. בראש שלו יש מוניטין, מחיר הרכב כשהיה חדש, ותחושת האיכות של הדלת כשסוגרים אותה.
הקונה מסתכל על משהו אחר לגמרי. כמה רכבים מהמשפחה הזאת נוסעים כאן היום, וכמה מהם בגיל שבו דברים מתחילים להתקלקל. ואיפה בעל רכב כזה מחפש חלק כשמשהו מתקלקל לו.
שתי ההשוואות האלה כמעט לא נפגשות. ולכן התשובה מפתיעה הרבה אנשים.
הרכב עומד ותופס מקום?
שלחו מספר רכב וקבלו הצעה עכשיו.
כאן ההפרש הכי גדול והכי קל להסביר. יצרן שמכר בישראל מאות אלפי רכבים לאורך שני עשורים יצר לעצמו שוק חלפים עצמאי. התשתית קיימת. יש מוסכים שמתמחים בו, יש מחסנים שמחזיקים מלאי. ויש זרם קבוע של אנשים שמחפשים חלק ספציפי בדיוק ברגע זה.
יצרן שנכנס לשוק הישראלי לתקופה קצרה ויצא ממנו עומד במצב הפוך. התמונה הפוכה. הרכבים שנשארו כאן מתבגרים, הבעלים שלהם מתקשים למצוא חלקים. ומי שקונה רכב כזה לפירוק יודע שהחלקים יחכו במחסן.
זה מצטייר כמו יתרון לאותם רכבים נדירים. לפעמים כן, לרוב לא. זה לא כך. מחסור בחלפים מעלה את המחיר לחלק בודד, אבל מקטין את מספר העסקאות בפועל. הקונה מתמחר לפי כמה מהר הכסף חוזר אליו.
יש צד שני למטבע הפופולריות. כשיצרן מכר כאן המון רכבים מאותו דגם, גם מספר הרכבים שמגיעים לפירוק מאותו דגם גדול.
התוצאה היא מלאי גדוש. אם במחסן כבר יושבים ארבעה מנועים זהים, החמישי לא מעניין אף אחד באותו רגע. מבחינת הקונה זה כסף ששוכב על המדף במקום לעבוד.
מכאן שהתשובה לשאלה הזאת לא נעה בקו ישר. יצרן פופולרי מדי בשנתון מסוים יכול להביא הצעה דומה מאוד לזו של יצרן פחות נפוץ, והכיוון נקבע לפי מצב המלאי באותו חודש.
יצרנים גדולים בונים היום דגמים שונים על אותה פלטפורמה, ולפעמים חולקים מנועים ותיבות הילוכים בין מותגים שונים באותה קבוצה. זה לא סוד ולא קונספירציה, זו כלכלת ייצור פשוטה.
מבחינת פירוק, שיתוף כזה שווה כסף. חלק שמתאים לשלושה או ארבעה דגמים שונים ימצא קונה מהר. חלק שמתאים לדגם אחד בלבד יחכה. הקונה יודע את זה, והוא מתמחר בהתאם.
יש בזה גם משהו מנחם לבעלי רכב שחושבים שהדגם שלהם אנונימי. לפעמים דווקא הרכב שנראה לכם שולי מכיל יחידה שיושבת בעוד כמה דגמים מוכרים הרבה. אי אפשר לדעת מראש בלי לבדוק את המספרים של אותה יחידה.
הכיוון ההפוך קיים גם הוא. דגם עם רכיבים ייחודיים שלא הותקנו בשום רכב אחר של אותה קבוצה מייצר מלאי שקשה להזיז, וזה מרגיש לא הוגן לבעלים שמשוכנע שהרכב שלו מיוחד. מבחינת מי שקונה, ייחודיות היא בעיקר סיכון אחסון.
שאלה נפוצה
האם רכב יוקרה שווה יותר לפירוק?
לא בהכרח. חלקים של רכבי יוקרה יקרים יותר ליחידה, אבל מספר הקונים להם קטן והם יושבים במחסן זמן רב. הקונה מתמחר גם את קצב המכירה ולא רק את מחיר החלק.
לכל השאלותזו ההשוואה שהכי הרבה אנשים מבקשים, וכאן צריך להיזהר מהכללות. אין כלל שאומר שמוצא אחד עדיף על השני: יש הרגלי שוק.
רכבים יפניים וקוריאניים יצאו כאן בכמויות עצומות, והחלקים המכניים שלהם נעים בשוק המשומש בקצב טוב. רכבים אירופיים נוטים להיות עשירים במערכות חשמל ובקרה. שם דווקא הרכיבים האלקטרוניים הם החלקים שמחפשים, כי חדשים הם יקרים. מי שמחזיק מרצדס C קלאס ותיקה רואה את זה במסכים ובמודולים שמחזיקים ביקוש קבוע.
מה שכן אפשר לומר בביטחון: ההפרש בין שני דגמים של אותו יצרן גדול לרוב מההפרש בין היצרנים עצמם. מי שרוצה להעמיק בשאלה איך הביקוש מזיז את המחיר ימצא שם את המנגנון עצמו בלי קשר למותג.
בכל היצרנים, בלי יוצא מן הכלל, שתי היחידות הכבדות מושכות את רוב ההצעה. מנוע ותיבת הילוכים.
גיר אוטומטי תקין הוא אחד הפריטים המבוקשים ביותר בשוק המשומש, כי החלופה החדשה יקרה מאוד ותיקון של גיר במוסך הוא הוצאה שמפילה החלטות. ברכבים אירופאים עם תיבות מסובכות זה בולט במיוחד.
לכן, כשמשווים בין יצרנים, שווה לשאול שאלה אחרת: מה מצב המנוע והגיר ברכב הספציפי שלכם. שם יושב רוב הכסף, לא בשם היצרן. בעמוד על חלקי רכב ששווים כסף בפירוק יש פירוט מלא של מה מחזיק ערך ומה פחות.
120ערים ויישובים שאנחנו קונים בהם רכבים
6אזורי שירות בכל הארץ
בעל רכב ששואל האם יש הבדל בשווי לפירוק בין יצרני רכב מצפה לתשובה בסגנון של טבלה, יצרן אחד למעלה ויצרן אחר למטה. בפועל אפשר לסדר את כל הרכבים שמגיעים לפירוק בישראל לפי שנתון. הפיזור הזה יספר לכם הרבה מעבר לכל חלוקה לפי מותג.
רכב בן שמונה עד חמש עשרה שנה יושב בגיל המבוקש ביותר. יש עוד הרבה כמוהו בכביש, החלקים שלו רלוונטיים, והבעלים של אותם רכבים מחפשים משומש כי חדש כבר לא הגיוני כלכלית עבורם.
רכב בן עשרים ומעלה מגיע לסיפור אחר. גם אם היצרן שלו ענק, מספר הרכבים מהדור הזה שנשארו על הכביש קטן, והביקוש לחלקים מתכווץ בהתאם. הצבע והמותג לא ישנו את זה.
וזו בדיוק הסיבה ששני שנתונים של אותו דגם מקבלים הצעות רחוקות זו מזו.
רכב שעמד ארבע שנים בשמש, עם צמיגים שקועים וגג מקולף, מקבל התייחסות דומה למדי בלי קשר לסמל שעליו. אותו דבר ברכב שספג מים.
הצפה היא מקרה מובהק. מים שנכנסו לתא הנוסעים פוגעים בחיווט, במחשבים ובריפודים, וזה זהה אצל כל היצרנים. רכב עם נזקי הצפה נבדק לפי גובה המים והזמן שעבר, לא לפי המותג.
וזה אולי הדבר החשוב ביותר להבין. שם של יצרן מצוין לא יציל רכב מוזנח.
לא בטוחים כמה הרכב שווה?
ספרו לנו מה המצב שלו ונחזור עם הצעה.
נניח ששני שכנים פונים באותו יום. אחד עם רכב משפחתי יפני בן שלוש עשרה שנה שמתניע ונוסע, שני עם רכב אירופאי בן תשע שנים אחרי תאונה חזיתית שהמנוע בו לא הותנע כבר שנתיים. הרושם הראשוני אומר שהאירופאי שווה מעל היפני, כי הוא צעיר ויקר במקור. אבל בפועל השאלות שיקבעו את שתי ההצעות הן אחרות. כמה מהחלקים יצאו שלמים וכמה מהר ימצאו קונה. ומה מצב המנוע והגיר בכל אחד מהם.
לפעמים התוצאה מפתיעה. לפעמים היא בדיוק מה שציפיתם.
בשיחה עצמה זה פשוט. שואלים דגם, שנתון, האם מתניע, מה מצב הגיר, איפה הנזק ואם הרכב עבר הצפה או שריפה. אף אחת מהשאלות האלה לא עוסקת ביצרן. היצרן כבר ידוע ברגע שאמרתם את שם הדגם. מה שנשאר לברר זה מה קרה לרכב הזה בחיים שלו, וזה מה שמזיז את ההצעה מעלה או מטה.
מי שמגיע מוכן עם דגם מדויק, שנתון, מצב מנוע ותמונות ברורות. הוא מקבל תשובה טובה בכל מכירה של רכב לפירוק, פשוט כי אין צורך לנחש.
הטעות שחוזרת הכי הרבה היא להשוות לפי מחיר הרכב כשהיה חדש. אין קשר כמעט בין מחירון הסוכנות לפני עשור לבין הביקוש לחלקים היום. זו ההפתעה הכי שכיחה בשיחות.
אחריה מגיעה ההסתמכות על מה שמישהו אחר קיבל. שכן שמכר רכב מאותו יצרן בשנה שעברה מכר רכב אחר, בשנתון אחר, במצב אחר ובחודש אחר. ההשוואה הזאת לא אומרת כלום, גם אם הרכבים נראים זהים מבחוץ.
ויש גם ההנחה שכל הקונים מתמחרים אותו דבר. מי שמתמחה במותג מסוים ומכיר את קצב המכירה שלו יגיב אחרת ממי שרואה את הרכב לראשונה.
אז האם יש הבדל בשווי לפירוק בין יצרני רכב? יש. הוא פשוט לא הפרמטר הראשון בחשיבותו, והוא משתנה מדגם לדגם בתוך אותו יצרן.
שאלה נפוצה
יצרן שאין לו יבואן בישראל, זה טוב או רע לשווי?
זה עובד לשני הכיוונים. אין חלפים חדשים זמינים ולכן החלק המשומש מבוקש, אבל יש מעט רכבים כאלה בכביש ולכן מספר העסקאות קטן. בפועל התוצאה נעה בין השניים.
לכל השאלותאל תבזבזו זמן בחיפוש אחרי הכלל הגדול של איזה יצרן מנצח. הוא לא קיים בצורה שימושית.
מה שכן עוזר. לתאר את הרכב שלכם במדויק. לציין את הדגם המלא ואת רמת הגימור אם אתם יודעים אותה. ולומר בכנות מה עובד ומה לא. הפרטים האלה שווים מעל כל השוואה בין מותגים.
וכדאי גם לזכור שהזמן עובד נגדכם. רכב שיושב בחניה עוד חצי שנה כדי שתספיקו לברר אם המותג שלכם מנצח. הוא יאבד בינתיים אוויר בצמיגים, מצבר ולפעמים גם מנוע. ההפרש בין יצרנים קטן בהרבה מההפרש בין רכב שעוד מתניע לרכב שכבר לא.
יש לכם רכב שמחכה להחלטה? שלחו את הפרטים ותמונות, ותקבלו התייחסות לרכב שלכם ולא הכללה על יצרן שלם.
שלחו מספר רכב וטלפון ונחזור אליכם עם הערכה, בלי התחייבות.
לא מצאתם תשובה? התקשרו או כתבו לנו בוואטסאפ ונענה באופן אישי.
בדקו כמה הרכב שווהלא בהכרח. חלקים של רכבי יוקרה יקרים יותר ליחידה, אבל מספר הקונים להם קטן והם יושבים במחסן זמן רב. הקונה מתמחר גם את קצב המכירה ולא רק את מחיר החלק.
זה עובד לשני הכיוונים. אין חלפים חדשים זמינים ולכן החלק המשומש מבוקש, אבל יש מעט רכבים כאלה בכביש ולכן מספר העסקאות קטן. בפועל התוצאה נעה בין השניים.
השנתון והדגם המדויק. רכב בגיל שבו הרבה כאלה עדיין נוסעים בכביש מייצר ביקוש לחלקים שלו, וזה חזק יותר מכל הבדל בין יצרנים.
לא תמיד. דגם שנמכר כאן בכמויות גדולות ודגם שהגיע בעשרות יחידות בלבד שייכים לאותו יצרן אבל לשני שווקים שונים לגמרי מבחינת חלפים.
השוק הזה עדיין מתגבש בישראל, ולכן קשה לתת תשובה גורפת. הבדיקה נעשית לפי הדגם, כמות הרכבים מאותו סוג בכביש ומצב הרכב בפועל.
לרוב לא. רכב שעומד מתדרדר, המנוע נתפס והצמיגים נהרסים, וההפסד מההמתנה גדול מכל שינוי אפשרי בביקוש לחלקים של אותו יצרן.
שם נכנס למשוואה גם מצב מערכת ההנעה החשמלית, והבדיקה מורכבת יותר מרכב בנזין רגיל. ההתייחסות היא לרכב הספציפי ולא לשורה כללית על היצרן.
גרר האחים · מוכנים להצעה
שלחו דגם, שנתון ותמונות ונחזור אליכם עם התייחסות לרכב עצמו
אנחנו לא מוכרים חלקים!
